Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 70b
אַלְמָא לָא קָנֵי לֵיהּ רַבֵּיהּ. הָכָא נָמֵי לָא קָנֵי לֵיהּ רַבֵּיהּ, אֶלָּא לְאַפְנוֹיֵי.
Traduction
Apparently his master does not acquire his body and thereby effect a change in his personal status; rather, he remains a Jew in every sense. Here too, then, with regard to the Paschal lamb, his master does not acquire his body as a slave, and so he is obviously obligated in the mitzva of the Paschal lamb. Rather, the phrase is superfluous and was written only to be available to teach a different matter.
Rachi non traduit
הכא נמי לא קני. גופיה לרביה וישראל מעליא הוא וחייב בפסח:
Tossefoth non traduit
אלמא לא קני ליה רביה. והא דאמר בפ''ק דקידושין (דף טז. ושם) דעבד עברי גופו קנוי היינו לענין שצריך גט שחרור ואין יוצא באמירה בעלמא אבל לענין מצות לא והא דשרי בשפחה כנענית היינו משום שצריך שיעבוד את רבו בין ביום בין בלילה כדכתיב (דברים ט''ו:

י''ח) כי משנה שכר שכיר עבדך דשכיר קרייה רחמנא וא''ת דמשמע דמטעמא דקני ליה רביה יש לו ליפטר והלא עבד כנעני גופו חייב בפסח למ''ד (פסחים דף צא:) נשים בראשון חובה ואפילו למאן דאמר (שם) רשות מכל מקום שרי לאכול פסח והכא כתיב לא יאכל בו וי''ל דאי הוה קני ליה רביה לא הוה אכיל אלא בהמנאת רבו כעבד כנעני ולא בהמנאת אחרים:
אלא לאפנויי. וא''ת וכי בשביל לאפנויי כתב שקר דכתב לא יאכל בו והם אוכלין ואמר ר''י דאיכא לאוקמי קרא בשכיר ותושב עובד כוכבים ומכל מקום לגופיה לא איצטריך דלא עדיף מערל ובן נכר ובהדיא דריש במכילתא הכי תושב זה גר תושב שכיר זה העובד כוכבים וא''ת כיון דלעובד כוכבים לא איצטריך לכתוב תושב ושכיר יאכל בו ונוקמיה בישראל ולאפנויי ואמר רבינו יצחק דאם כן הוה משמע גזירה שוה להקל והוה דרשינן גזירה שוה להתיר אונן בפסח והא דילפינן לקמן (יבמות דף עג.) דאונן אסור בפסח מגזירה שוה דממנו ממנו ממעשר לא הוי דרשי הכי אלא הוה מוקמינן לאסור ערל במעשר כדלקמן (יבמות דף עד.):
וְאַכַּתִּי מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד הוּא, וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר: מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד, לְמֵדִין וּמְשִׁיבִין?
Traduction
The Gemara poses a question: And yet there is still a difficulty: The verbal analogy is available from only one side, as only the phrase with regard to the Paschal lamb is superfluous in its context, and we heard Rabbi Elazar, who said with regard to a verbal analogy available from only one side that one can derive from it, and one can also refute it logically if there is reason to distinguish between the two cases. Since there are grounds here for differentiating between the two halakhot in this case, why is the verbal analogy upheld?
Rachi non traduit
ושמעינן ליה לר' אליעזר דאמר מופנה מצד אחד למדין. אם אין להשיב ואם יש להשיב משיבין וכאן יש תשובה מה לפסח שכן חייבין עליו כו' כדלעיל. ולקמן בפרק מצות חליצה (יבמות דף קד.) שמעינן לרבי אליעזר דאמר מופנה מצד אחד למדין ומשיבין דקתני חלצה בשמאל פסולה ור' אליעזר מכשיר ואמרינן מ''ט דתנא קמא יליף רגל רגל ממצורע דכתיב ביה על בהן רגלו הימנית וקרא יתירא הוא דכיון דכתיב על דם האשם ובדם האשם כתיב ברגל ימנית ולא הוי בעי למיהדר ומכתביה בשמן ואמרינן במנחות בפ''ק (דף י.) מופנה הוא למדרשיה יד יד לקמיצה רגל רגל לחליצה אוזן אוזן לרציעה ורבי אליעזר מכשיר חליצה בשמאל דלא גמר ממצורע דאיכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת ומקשינן התם (ולקמן יבמות דף קד.) ורבי אליעזר לא יליף רגל רגל ממצורע והתניא מנין לרציעה שהיא בימין כו' ומשנינן אוזן אוזן מופנה רגל רגל לא מופנה. ואע''ג דג''ש מופנה מצד אחד הוא דרגל דמצורע מופנה הואיל ורגל דחליצה לא מופנה פרכינן:
כֵּיוָן דִּלְגוּפֵיהּ לָא צְרִיךְ — שְׁדִי חַד אַלָּמֵד וּשְׁדִי חַד אַמְּלַמֵּד, וְהָוֵה לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה מוּפְנָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין.
Traduction
The Gemara answers: Since the phrase ''a sojourner and a hired servant'' is not needed for its own matter, there are two superfluous terms, and one may cast one superfluous term on the halakha with regard to which it is learned that teruma may not be eaten by one who is uncircumcised, and one may cast the other one on the halakha with regard to the Paschal lamb that teaches this, and in this manner it is like a verbal analogy that is available from both sides, which cannot be refuted.
Rachi non traduit
כיון דלגופיה לא צריך. לא תושב ולא שכיר דלא אפשר לאוקמינהו כפשטייהו כלל הוה ליה תרי קראי יתירי:
שדי חד אלמד וחד אמלמד. ומופנה משני צדדים דברי הכל למדין ואין משיבין אפילו יש להשיב:
Tossefoth non traduit
שדי חד אלמד וחד אמלמד. והוי כאילו כתיב הכא תושב שלא לצורך והכא שכיר שלא לצורך ואע''ג דהכא תושב והכא שכיר הויא שפיר ג''ש כדתני דבי ר' ישמעאל (לעיל יבמות דף יז:) זו היא שיבה זו היא ביאה:
אִי: מָה פֶּסַח אוֹנֵן אָסוּר בּוֹ — אַף תְּרוּמָה אוֹנֵן אָסוּר בָּהּ.
Traduction
The Gemara raises a question: There is a principle that there cannot be half a verbal analogy. Consequently, if this verbal analogy is accepted, the following halakha that can be derived by way of the same analogy should be accepted as well: Just as with regard to the Paschal lamb, one who is an acute mourner, i.e., whose relative died that same day and has not yet been buried, is prohibited from eating it, so too, with regard to teruma, an acute mourner should be prohibited from eating it, but in fact this is not the case.
Rachi non traduit
מה פסח אונן כו'. דילפינן (לקמן יבמות דף עג.) לכולהו קדשים ק''ו ממעשר:
Tossefoth non traduit
אי מה פסח אונן אסור בו. אר''י אע''פ דתנן בפ' האשה בפסחים (דף צא:) דאונן טובל ואוכל פסחו לערב ומוקמינן ליה בגמרא כמ''ד אנינות לילה דרבנן ולא העמידו דבריהם במקום כרת הכא מצי למימר דאתיא אפי' אליבא דמ''ד אנינות לילה מדרבנן דלא הוי דרבנן אלא כשמת ביום או נקבר ביום למאן דאזיל בתר קבורה דלא תפיס לילו עמו מדאורייתא אבל אם מת בלילה הוי אונן כמת ביום דהיינו כיום מר והא דפריך בפרק טבול יום (זבחים צט:
ושם) וסבר רבי שמעון אנינות לילה דרבנן והתניא רבי שמעון אומר שלמים כשהוא שלם הוא מביא ולא כשהוא אונן מנין לרבות תודה כו' מנין לרבות פסח כו' קתני מיהא פסח התם לא מצי לשנויי כשמת בלילה דמשמע ליה דמרבי ליה לענין הבאה דאין יכול להביא כשהוא אונן ולהכי פריך כי הוי אונן בשעת הבאת פסח יפסוק האנינות עד הלילה שהוא התחלת זמן אכילתו ואמאי אסור להביא:
אף תרומה אונן אסור בה. בלא גזירה שוה הוה מצי למיפרך דליתסר אונן בתרומה מדאיתקש תרומה לבכורים לקמן (יבמות דף עג:) ובכורים למעשר ומיהו בכמה מקומות יכול לומר וליטעמיך ולא קאמר:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, אָמַר קְרָא: (''זָר'') ''וְכָל זָר'', זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא אֲנִינוּת. אֵימָא: וְלֹא עֲרֵלוּת! הָא כְּתִיב ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר''.
Traduction
Rabbi Yosei bar Ḥanina said: The verse states: ''No foreigner may eat of the holy thing'' (Leviticus 22:10), which indicates: A disqualification stemming from foreignness I told you prevents one from eating teruma, but not a disqualification based on acute mourning. The Gemara asks: Say that the verse comes to teach that a disqualification stemming from foreignness prevents one from eating teruma, but not a disqualification based on a priest’s lack of circumcision, and so it should be permitted for an uncircumcised priest to partake of teruma. The Gemara answers: Isn’t it written with regard to both teruma and the Paschal lamb: ''A sojourner and a hired servant''? From this it is derived by way of a verbal analogy that it is prohibited for an uncircumcised priest to eat teruma.
וּמָה רָאִיתָ? מִסְתַּבְּרָא עֲרֵלוּת הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן (מַעֲשִׂים. כְּרוּתִים. בִּדְבַר. הָעֶבֶד.) מְחוּסַּר מַעֲשֶׂה, וּמַעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ, וְעָנוּשׁ כָּרֵת, וְיֶשְׁנוֹ לִפְנֵי הַדִּבּוּר, וּמִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת!
Traduction
The Gemara asks: And what did you see that led you to include an uncircumcised priest in the prohibition against eating teruma and exclude an acute mourner? Perhaps just the opposite is true. The Gemara answers: It stands to reason that lack of circumcision should be included and should prevent a priest from eating teruma, as the halakhot governing an uncircumcised man are stringent in several respects, as alluded to by the following mnemonic of key words: Acts; karetim; the divine word; the slave. The Gemara spells out these stringencies: An uncircumcised man lacks the act of circumcision, and this act is performed on his body; the failure to perform circumcision is punishable by karet; circumcision existed before the divine word was spoken at Mount Sinai, as the mitzva of circumcision had already been given to Abraham; and the lack of circumcision of one’s male children and slaves precludes one’s eating the Paschal lamb, as is explicitly stated in the Torah (Exodus 12:48).
Rachi non traduit
מעשים כרותים בדבר העבד. סימנא הוא ומפרש ליה:
וענוש כרת. על המילה:
ומילת זכריו ועבדיו. אם יש לו בן ראוי למול או עבד למול אסור האב או האדון לאכול בפסח אא''כ מלו דכתיב (שמות י''ב:מ''ח) המול לו כל זכר ואז יקרב וגבי עבד כתיב ומלתה אותו אז יאכל בו האיש בעליו דאי משום עבד הא כתב כל ערל לא יאכל בו:
Tossefoth non traduit
שכן מעשים כרותים. הוה מצי למימר שכן נכרתו עליה י''ג בריתות:
אַדְּרַבָּה: אֲנִינוּת הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בְּכָל שָׁעָה, וְנוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְאֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ! הָנָךְ נְפִישָׁן.
Traduction
The Gemara counters: On the contrary, acute mourning should be included and should prevent a priest from eating teruma, as acute mourning is also subject to several stringencies: It is relevant at any time after the death of a close relative, unlike circumcision, which is performed only once in a lifetime; it applies to both men and women, unlike circumcision, which is restricted to men; and it is not in the mourner’s power to render himself fit until after the deceased is buried, unlike an uncircumcised man, who can render himself fit at any time by undergoing circumcision. The Gemara responds: Even so, these arguments for including an uncircumcised priest in the prohibition are more numerous.
Rachi non traduit
אדרבה אנינות. פסל טפי מערלות דהא אית ביה חומרא שנוהג כל שעה שמת לו מת אבל ערלות דגופיה משמל פעם אחת שוב אינה חוזרת עליו:
Tossefoth non traduit
הנך נפישן. בלא הנך נפישן נמי ה''מ למימר דכרת עדיפא ליה כדלקמן (יבמות דף עג:):
רָבָא אָמַר: בְּלָא הָנָךְ נְפִישָׁן נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ. שָׁבְקִינַן עֲרֵלוּת דִּכְתִיב בְּגוּפֵיהּ דְּפֶסַח, וְיָלְפִינַן אֲנִינוּת מִפֶּסַח?! דְּפֶסַח גּוּפֵיהּ מִמַּעֲשֵׂר גָּמְרִינַן.
Traduction
Rava said: Even without the rationale that these arguments are more numerous, you still could not say that the verbal analogy renders it prohibited for an acute mourner to eat teruma. As, is it possible to say that we should leave out the lack of circumcision from the prohibition against eating teruma even though it is written explicitly with regard to the Paschal lamb itself, and learn the halakha that acute mourning is included in the prohibition by way of a verbal analogy from the Paschal lamb when this halakha that an acute mourner is barred from bringing the Paschal lamb is never stated explicitly? As the prohibition against acute mourning with respect to the Paschal lamb itself we learn only from the halakha governing tithes.
Rachi non traduit
לא מצית אמרת. דנילף תרומה מפסח לענין אנינות ומוקי קרא דמיעוטא לערלות:
שבקינן ערלות דכתיב בגופיה דפסח. ולא מגמרינן לה מתרומה בג''ש דתושב ושכיר וילפינן אנינות כו':
ממעשר גמר. לקמן בפרקין (יבמות דף עג.):
Tossefoth non traduit
דפסח גופיה ממעשר גמר. פירוש בגזירה שוה דממנו ממנו וא''ת ושאר כל הקדשים מנלן דכל הקדשים אסורים לאונן כדאמר בזבחים בפ' טבול יום (זבחים דף קא.) מק''ו ממעשר ואק''ו איכא למיפרך מה למעשר שכן טעון כסף צורה דהכי פריך רבא גופיה בפ' בתרא דמכות (דף יז:) גבי הא דיליף מלקות באוכל תודה ושלמים חוץ לחומה בק''ו ממעשר וי''ל דשאר קדשים גמרינן מפסח בהיקשא דזאת התורה דהתם איתקוש כל הקדשים כדאמר בפ''ק דזבחים (דף ד:) ובמנחות בסוף התודה (מנחות דף פב:) ובההוא קרא כתיב נמי פסח דדרשינן ביום צוותו זה בכור ומעשר ופסח ואע''ג דבההוא קרא נמי כתיב ולמילואים שהם קדשי שעה וקדשי שעה נאכלים באנינות כדמוכח בפ' טבול יום (זבחים קא.) לאו בכל קדשי שעה קאמר דנאכלין באנינות אלא בהנהו דאיירי בהו התם דוקא והא דמשמע בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ.) דהוי פלוגתא בדבר הלמד בגזירה שוה אם חוזר ומלמד בהיקשא היינו היכא דמלמד קודש ואיכא למ''ד התם דוקא דכי הוו שניהם קודש דאין חוזר ומלמד אבל הכא דמעשר דגן חולין הוא לכולי עלמא חוזר ומלמד בהיקש כדאשכחן התם בהדיא שלמדנו לתודה שבאה מן המעשר מדאתקש לשלמים ושלמים גופייהו גמרי שם שם ממעשר (שם):
אִי: מָה פֶּסַח מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת, אַף תְּרוּמָה מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת!
Traduction
The Gemara raises another question: If the verbal analogy is valid, then the following halakha that can be derived by way of the same analogy should be accepted as well: Just as with regard to the Paschal lamb, the lack of circumcision of one’s male children and slaves prevents one from eating of the offering until he ensures that all of the male members of his household have been circumcised, so too, with regard to teruma, the lack of circumcision of one’s male children and slaves should prevent one from partaking of teruma. However, in reality this is not the halakha.
Tossefoth non traduit
אי מה פסח מילת זכריו ועבדיו מעכבתו כו'. תימה דהא הך סוגיא כר' אליעזר ור' אליעזר גופיה דריש במכילתא דמילת עבדיו אין מעכבת אדם מלאכול בפסח ודריש אז יאכל בו העבד ואמר רבינו יצחק דגמ' לפום רהיטא נקט כר' עקיבא דדריש אז יאכל בו האדון ולר''א מזכריו פריך:
אָמַר קְרָא: ''וּמַלְתָּה אוֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ''. מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת בּוֹ מִלֶּאֱכוֹל בְּפֶסַח, וְאֵין מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו מְעַכֶּבֶת בִּתְרוּמָה.
Traduction
The Gemara rejects this argument: The verse states with regard to the Paschal lamb: ''When you have circumcised him, then he shall eat from it'' (Exodus 12:44). The words ''from it'' teach that the lack of circumcision of one’s male children and slaves prevents one from eating the Paschal lamb, but the lack of circumcision of one’s male children and slaves does not prevent one from eating teruma, if he himself is eligible to eat it.
אִי הָכִי, אֵימָא: ''כָּל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ'', בּוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל, אֲבָל אוֹכֵל הוּא בִּתְרוּמָה! הָא כְּתִיב ''תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר''!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: If so, that the words ''from it'' come to exclude any other case, say a similar exposition with regard to the uncircumcised. As it is stated with regard to the Paschal lamb: ''No uncircumcised person shall eat from it'' (Exodus 12:48), indicating that ''from it,'' the Paschal lamb, an uncircumcised man may not eat, but he may eat from teruma. The Gemara answers: Isn’t it written with regard to both teruma and the Paschal lamb: ''A sojourner and a hired servant''? From this it is derived by way of a verbal analogy that an uncircumcised priest may not partake of teruma.
Tossefoth non traduit
בו אינו אוכל אבל אוכל הוא בתרומה. אבל מילת זכריו ועבדיו מעכבת בתרומה בג''ש דתושב ושכיר ובו דכתיב ביה אתא למימר דאינה מעכבת במצה ומרור:
(הכי גרסינן כל ערל לא יאכל בו למה לי. ולא גרסינן תושב ושכיר דהא אוקימנא קרא כו' לגזירה שוה ועקרנא ליה מפשטיה לגמרי):
וּמָה רָאִיתָ? מִסְתַּבְּרָא עֲרֵלוּת דְּגוּפֵיהּ הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן מַעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ, וְעָנוּשׁ כָּרֵת. אַדְּרַבָּה: מִילַת זְכָרָיו וַעֲבָדָיו הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בְּכָל שָׁעָה!
Traduction
The Gemara asks: And what did you see that led you to include an uncircumcised priest in the prohibition against eating teruma, and not one whose male children and slaves have not been circumcised? The Gemara answers: It stands to reason that one’s own lack of circumcision should be included and should preclude his eating teruma, as an uncircumcised man lacks an act that is performed on his own body, and the failure to perform circumcision is punishable by karet. The Gemara counters: On the contrary, the lack of circumcision of one’s male children and slaves should be included and should preclude a priest’s eating teruma, as it is relevant at any time, since whenever one has a male child or slave under his authority he is commanded to circumcise him.
Rachi non traduit
ה''ג מסתברא ערלות דגופיה הוה ליה לרבויי כו':
הָנָךְ נְפִישָׁן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּלָא [הָנָךְ] נְפִישָׁן נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ. מִי אִיכָּא מִידֵּי דַּעֲרֵלוּת דְּגוּפֵיהּ לָא מְעַכְּבָא בֵּיהּ, עֲרֵלוּת דְּאַחֲרִינֵי מְעַכְּבָא בֵּיהּ?!
Traduction
The Gemara answers: These arguments for including one’s own circumcision in the prohibition are more numerous. And if you wish, say: Even without the rationale that these arguments are more numerous, you still could not say that the verbal analogy comes to include in the prohibition against eating teruma one whose male children or slaves have not been circumcised. As, is there anything that his own lack of circumcision does not preclude him from doing but the lack of circumcision of others does preclude him from doing? Rather, it must be that the verbal analogy comes to teach that the priest’s own lack of circumcision precludes his eating teruma, while that of his male children and slaves does not.
הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ: ''בּוֹ'' לִדְרָשָׁה הוּא דַּאֲתָא, ''כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ'' — לְמָה לִי? בּוֹ
Traduction
The Gemara poses a question: Now that you have said that the phrase ''from it'' used in this context comes for an exposition and serves to exclude other cases, with regard to the phrase ''from it'' in the verse ''No stranger shall eat from it'' (Exodus 12:43), why do I need it? The Gemara answers: This, too, teaches that it is only from it, eating the Paschal lamb,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source